סקירה על משחק בחול – בשיטה היונגיאנית

שיטת הטיפול במשחק בחול אשר פותחה לראשונה ב– 1929 ע"י מרגרט לוונפלד , רופאת ילדים ופסיכולוגית מלונדון אנגליה ,תופסת כיום לאחר כ- 80 שנה, יותר ויותר מקום ככלי טיפולי בחדרי טיפול במקצועות האנאליטיים בארץ ובעולם. המטפלים המוסמכים לעבוד בשיטה זו עוברים עצמם תהליך טיפולי במשחק בחול ,לצד העמקת ידע תיאורתי יונגיאני ופסיכולוגי התפתחותי והצגת תאור מקרה בפני ארגון המטפלים הבינלאומי במשחק בחול ISST International Society for Sandplay Therapy]] לקבלת הסמכה מקצועית.

מרגרט לוונפלד לונדון ,אנגליה בספרה "טכניקת העולם" (1979 הדפסה שניה)בנתה את הבסיס לטכניקה הזו. היא הייתה רופאת ילדים שעברה לטיפול פסיכיאטרי בילדים ואספה חפצים קטנים , צעצועים, מקלות וניירות צבועים, וחומרים אחרים , אשר אותם שמרה בתוך קופסא עבור מטופליה הצעירים שקראו לקופסא : "קופסת-פלאים", מאוחר יותר עברו החפצים הקטנים לארון, שנקרא בפי מטופליה "העולם" . הילדים יצרו את "טכניקת העולם" של לוונפלד כאשר שחקו עם החפצים בארגזי חול . כך נוצר כלי טיפולי לילדים ומבוגרים כאחד, שנותן למטפל ולמטופל דרך לתקשר ולחלוק חוויות פנימיות ולהבינם ,אם כי בדרך כלל מגיעות ההבנות בהמשך התהליך .האלמנטים של טכניקת העולם נשארו ברובם ללא שינוי מאז תגליתה של לוונפלד , אלו אלמנטים של פעילות דמיונית עם חול , עם או בלי חפצים קטנים בתוך החלל של ארגז החול ובנוכחות המטפל.

דורה קאלף משוויץ , אנאליטיקאית יונגיאנית אשר למדה את הטכניקות עם מרגרט לוונפלד בלונדון בשנת 1956 העמיקה את התפיסה של משחק בחול ע"י שילובה עם פילוסופיה מזרחית ועקרונות יונגיאניים.הפיתוח של קאלף יצר את תיאוריית המשחק בחול בגישה יונגיאנית.לילדים ומבוגרים היא התמחתה אצל אמה וקרל יונג, אשר שלחו את ילדיהם למשחק בחול אצלה (מנוחין,1993 , משחק בחול).

העבודה במשחק בחול משלבת דמיון פעיל קונקרטי, בתוך מגש חול מלבני הצבוע כחול שמטרתו ליצור רושם של מים או שמים, כאשר המטופל מזיז את החול הצידה ומגלה את פני הקרקעית ו/או הדפנות הכחולים.

מידותיו של הארגז 72.5x.7x 49.5 ס"מ. המידות [שהיו די דומות אצל לוונפלד וקאלף ] מאפשרות לראות את הארגז במבט אחד מבלי צורך להזיז את הראש. בתוך הארגז מניחים חול ים נקי בגובה חצי מהארגז [ כ-4 ס"מ ]. דורה קאלף השתמשה בשני ארגזי חול נפרדים באחד חול יבש ובשני חול לח ממים וקראה לשיטתה :sand play (מיטצל ופרידמן 1994 אצל שטיינהרדט 2004).

חוויה נוספת בכניסה לחדר היא הפגישה עם אוסף המיניאטורות המוצגות על מדפים פתוחים בחדר המטפל והמייצגות באופן קונקרטי וסימבולי כמעט כל דבר שיש והיה בעולם , האוסף מכיל חומרים – בד,עץ,אבן,מתכת,זכוכית ועוד, חומרי יצירה, חומרים מהטבע , צמחים , דוממים, אנשים,בעלי מקצוע, כלי תחבורה,בעלי-חיים,חיות קדמוניות פרה היסטוריות ודמיוניות , אבירים,דמויות מסרטים ואגדות, אלים, דמויות וסמלי דתות ותרבויות , בתים ,גשרים , רהיטים כלי מקצוע ועוד. המטפל מציב את המיניאטורות בחדר על המדפים כך שיהיה נוח למטופל להשתמש בהם.

"החול ,המים,הצבע הכחול ודמיון האדם המשחק בחול , הם ארבעת האלמנטים של משחק בחול שאין להם גבולות או סוף , כל אחד בדרכו הוא שליח האינסופי , הדבר שאין לו גבולות משל עצמו"(שטיינהרדט 2004 עמ. 142).

על מנת להבין את משמעות העבודה בארגז החול יש להבין את התיאוריה היונגיאנית ומשמעותם של הסמלים ושל הארכיטיפיים על פי יונג .

התיאוריה היונגיאנית העניקה לתחום הפסיכותרפיה מספר מושגים שקבלו מעמד מוכר בתחום הטיפול הנפשי . מושגים כמו : אינדיוידואציה,מימוש עצמי,אנימה אנימוס , המחצית השניה של החיים,לא מודע קולקטיבי ארכיטיפים ועוד. עם השנים התרחשה ההבנה בקרב זרמים פסיכולוגים כי לא ניתן להבין את נפש האדם רק על פי דחפים יצריים ומאורעות מן העבר של המטופל. ומתוך כך התפתחה השיטה הטיפולית של יונג המבוססת על הפסיכואנאליזה הפרוידיאנית , כאשר הרובד הראשון המוכר לכולנו הוא הלא-מודע האישי , מה שיונג קורא : "הצל" ובהמשך מתגלים רבדים עמוקים יותר, חלקם באמצעות חלומות , יונג טען כי המודעות היא החלק הקטן יחסי , ואילו הלא מודע המכיל זיכרונות אישיים רגשות והתנהגויות שנשכחו או הודחקו הוא גדול הרבה יותר ומתחתיו יש לא מודע קולקטיבי שהוא ענק וקדמוני ומכיל את ההיסטוריה של האנושות כולה ושל החיים עצמם . רבדים עמוקים אלו מתחת ללא-מודע האישי , מתארים את התפיסה היונגיאנית של "הסמל" באמצעותו האסוציאציות של המטופל מתקשרות למיתוסים,אגדות וידע קולקטיבי פרההיסטורי אנושי.

הלא-מודע הקולקטיבי – זו שכבת הנפש הקדומה,הכלל אנושית , אשר בה טמונים הארכיטיפים ודגמי המיתוס מעצבי הגורל שהם סיפורים ארכיטייפיים ומתוך הלא- מודע הקולקטיבי בוקע האני של היחיד .

ארכיטיפ- הארכיטיפים הם אבני היסוד של הלא-מודע הקולקטיבי . הם מהווים תבניות יסוד של תפישה,דימוי,רגש,חשיבה, והם משותפים לאנושות כולה בכל הדורות . הם כעין אינסטינקטים נפשיים מולדים ויש להם קיום אובייקטיבי .יונג התייחס לארכיטיפים המרכזיים שהם : האב , האם , הילד , הזקן החכם , הלידה מחדש , הטריקסטר , הטרנספורמציה , הרוח , המוות , אלוהים , אבל למעשה הארכיטיפים מגלמים את כל הרפרטואר של החוויה האנושית . הארכיטיפים מתגלים בסמלים , שהם השפה בה הלא – מודע מתוודע אל התודעה . (מתוך מילון מונחים יונגיאנים בעריכת רות נצר)

אחת מהתגליות החשובות שאליהן היגיע יונג בתחילת דרכו הייתה ערכו ומעמדו של הסמל בחיי הנפש. יונג מצא הקבלה בין חלומותיו ובין תורות מיסטיות של המזרח והאלכימיה והיגיע למסקנה ששפת הסמלים היא השפה הטבעית של הנפש ומכאן הקרבה ההדוקה בין האומנות והפסיכולוגיה. בהמשך פיתח את שיטת הטיפול בדמיון אקטיבי . הוא גילה יסודות אוניברסאליים שהופיעו בסמלים של תרבויות שונות.זהו יסוד ההבנה שבכל אחד מבני האדם קיים ידע ברמה אישית וקולקטיבית . בלא מודע הקולקטיבי יש לאדם ידע של כל צורות והיסטוריית החיים על פני כדור הארץ . גם אלו שלא ראינו ולא נחשפנו אליהן מעולם הידע עליהם הוא אינסטינקט מולד. (שטיינהרדט הרצאה 2004) גילוי הלא-מודע הקולקטיבי וסמליו הרחיב את השיטה הטיפולית של יונג שבה מתייחסים למניעים וכוחות בנוסף ללא-מודע האישי . מטפל יונגיאני משלב בעבודתו גם ידע מתחום המיתולוגיה , תכני זיכרון אישי ותכני מורשת תרבותית (יונג והתנועה היונגיאנית-אתר החברה היונגיאנית הישראלית)

אופן העבודה במשחק בחול :

כאשר המטופל נכנס לחדר הטיפול הוא רואה שני מגשים שצבועים בחלק הפנימי שלהם בצבע כחול. קיימים כמה גוונים של כחול , אשר לכל אחד מהם משמעות וכל אחד מהם יכול לתת הרגשה מעט שונה ,מטפלים בוחרים באחד מגווני הכחול לארגזי הטיפול שלהם , הצבע הכחול המוכר בטבע כמייצג שמיים ומים , מסמל את המרחב , האינסופיות , העומק , וההתרוממות הרוחנית . המפגש הויזואלי עם הצבע הכחול מרגיע נותן תחושת בטחון בחדר הטיפולים ומאפשר נגיעה ברבדים עמוקים לא מודעים , ומפגש עם חומרים שבדר"כ מודחקים ."כחול הוא הצבע המייצג את צ'אקרת הגרון, לצבע השפעה מרגיעה ביותר, מעניק תחושת הרגעה והתרחבות. מסמל התעמקות והתכנסות פנימה , מסמל גם קרירות , אמת ,מסירות ,חוכמה, מנוחה, התחדשות,השראה . ברבדים גבוהים הוא מעיד על אינטואיציה , יכולת מדיטטיבית , התפתחות רוחנית ומשמש בעיקר לטיפול בהיבטים נפשיים " (וייט-פישמן, 2000).

שני הארגזים מונחים על שולחנות בחדר הטיפול כאשר הארגז האחד מכיל חולי ים יבש והשני חול ים לח שהורטב במי ברז בדר"כ על ידי המטופלים וכאחזקה שוטפת גם על ידי המטפל .

זה המקום לציין כי לאחרונה הציעה במאמרה הגב. חנה ימיני, מטפלת באומנות ובארגז החול בילדי הגיל הרך , טכניקת טיפול חדשה שעיקרה הוספת מגש שלישי ריק מחול המונח על רצפת חדר הטיפולים , המאפשר לילדים צעירים בגיל רך להיכנס לתוכו במהלך הטיפול (ח.ימיני 2008 הוספת "מגש שלישי" אתר פסיכולוגיה עברית) . על מדפים פתוחים סמוך לארגזים מוצבות המיניאטורות המגוונות אשר בעזרתן , המטופל עומד מול הארגז ויוצא למסע אל הלא-מודע , הוא בונה עולם בתוך ארגז החול שמונח מולו בצורה רוחבית . משך התהליך כ-20 עד 30 דקות ובאותו זמן המטפל יושב לצד המטופל מרוכז בעבודתו ושקט תוך שהוא צופה בתהליך ובדרך כלל גם רושם או משרטט את תמונת הארגז ,כל זאת בהתאם להתרחשות האירועים .כאשר המטופל סיים ליצור את תמונת החול המטפל מזמין אותו לספר סיפור על העבודה או לתאר מה הוא רואה בארגז , או לשנות/להזיז/להחליף משהו שאינו חש בנוח עם מיקומו . המטפל לא מפרש ולא שואל שאלות קונקרטיות. המטפל הוא איש מקצוע מנוסה המלווה את המטופל בתהליך שהוא עובר בארגז החול. ואילו נפש המטופל היא זו שמפגישה אותו עם תכני הלא-מודע ומכוונת אותו בעבודה בארגז החול , אל מה שהאדם צריך. המטפל לא ימהר לפרש את הדימויים מאחר ולכל סמבול יש כמה פרושים וקצוות וצריך להניח לסמבול שנבחר להדהד. לאחר עזיבת המטופל את החדר המטפל מצלם את התמונה בחול ורק אז מפרק המטפל את העבודה. כך שהמטופל יוצא מחדר הטיפול נשאר אתו הזיכרון של תמונת המגש כדימוי שלם .התמונה שנבנתה בחול היא מהות העבודה הרגשית שנעשתה בטיפול (שטינהרדט 2004 הרצאה). בסיום התהליך הטיפולי וסיכומו באמצעות ניתוח משותף של מטפל ומטופל מרחיבים את התודעה תוך למידת העולמות שנבנו בארגז החול , מפרשים את הדימויים ואת ההתפתחות שהתרחשה בתהליך (רינה פורת ברט מלצר , הרצאת מבוא למשחק בחול) ואז המטפל יכול להראות למטופל את התהליך כפי שצולם ותועד במצלמת המטפל לאחר כל מפגש ועבודה בארגז החול .

במסגרת עבודתי כמטפלת באומנות ,אני למדה כי העבודה עם ילדים צעירים בארגז החול היא כמעט מובנת מאליה ומתבקשת בחדר הטיפולים . רב המטופלים הצעירים הנכנסים לחדר , ניגשים מיד אל המדפים ונוגעים במיניאטורות המונחות עליהם ,האוביקטים המיניאטורים "מדברים" אל נפשו של הילד ומזמינים את עצמם להיות חלק מעולמו הנבנה בחול , אני מציבה את המיניאטורות בקופסאות שקופות לפי נושאים : בעלי-חיים [ בייתיים ,חיות מים , חיות יבשה , חיות סאפרי , פרה היסטוריות ] , אנשים , אבנים , כלי רכב ,חיילים , אבירים , מפלצות ,רהיטים כלי מטבח וכו' ,

לעיתים אני משנה מיקום של מיניאטורות בהתאם להרגשה פנימית שלי , אירועים ועונות , כמות האור , מבנה החדר ועד . כמו כן יש מיניאטורות אשר אותן אני מציבה על המדף ולא בקופסא. לפעמים אלו מיניאטורות שזה עתה הוספתי לאוסף הפרטי ולפעמים, כאלו המתאימים בעייני לעמוד בפני עצמם בזמן מסוים . לאחר שהילדים התקרבו ונגעו במיניאטורות ,לא תמיד הם נגשים מיד למשחק בחול , לפעמים הם מעדיפים ליצור קודם בחומר ורק אח"כ "מודיעים לי" ביוזמתם שהם עוברים כעת לשחק בארגז החול. מטפל לא מעודד את המטופל ו/או מכוון אותו למשחק בחול , המטופל עצמו יבחר במשחק בחול כפי שיכול לבחור בכל אחד מהכלים ו/או החומרים העומדים לרשותו בחדר הטיפולים לסייע לו להביע את עצמו.

הילדים מבחינים בברור בין הארגזים הרטוב והיבש , ישנם ילדים שעובדים רק באחד מהארגזים וישנם שנעים בין ארגז אחד לשני . בעבודתי בשנים האחרונות ,הבחנתי כי אצל מבוגרים מקדימה בדרך כלל את הצבת המיניאטורות בחול, עבודה עם כפות הידיים על החול עצמו , מישוש והחלקה של החול לפעמים גם הוספת מים ובהמשך, עיצוב שלו לצורה בסיסית מסוימת לפני הנחת המיניאטורות . ישנם גם מקרים של עבודה עם החול בלבד ללא מיניאטורות כלל או בהצבת מינימליסטית של מיניאטורות. הילדים בגיל 2-3 לעומתם בדרך כלל ממלאים חול בדליים או בכוסות והופכים אותם אל הארגז , כשהם עוסקים בעיקר במשחק דמיוני המכיל סמליים של הזנה והכלה , ילדים גדולים יותר מגיל 4 בערך ,מציבים בתחילה את המיניאטורות ואח"כ מתפנים לסידור החול בהתאם או במקביל למיניאטורות המוצבות בו ובהמשך הם יכולים לשנות את האובייקטים ומיקומם פעמים רבות באותו מפגש. יחד עם זאת אין כללים נכונים או לא נכונים לעבודה בחול , כל אחד עושה את מה שקוראת לו נפשו לעשות , ולכן תמיד בעבודה בארגז החול פרטנית או קבוצתית יש להרגשתי אווירה מיסטית מיוחדת במינה , הנוצרת

כפי הנראה מתוך המפגש עם תכנים מוצפנים של הנפש , זוהי אווירה מרגשת ויש בה מעין הדרת קודש לחוויות עמוקות במיוחד של נפש האדם.

ביבליוגרפיה:

וויט, ב.פישמן,ר. (2000) צ'אקרות , הוצאת אסטרולוג.

יונג והחבה היונגיאנית , www.israjung.co.il

ימיני ח. טיפול בילדים במשחק בחול – הוספת "מגש שלישי" כתוספת לשיטת דורה קאלף,2008

לינור שטינהרדט , בין כוכבי שמיים לחול ים (2004)הוצאת שער-הים .

מנוחין , ג. ר. משחק בחול על פי תורת יונג (1993)הוצאת אח .

ר.פורת ברט מלצר , הרצאת מבוא לטיפול "במשחק בחול" .